רוב מחפשי העבודה בטוחים שהראיון נועד לבדוק אם הם מתאימים לתפקיד.
וזה נכון - אבל לא מדויק.
הראיון הוא תהליך הדדי. גם את.ה אמור.ה לבדוק אם המקום מתאים לך.
אבל אפילו יותר חשוב: להראות למראיין שאת.ה בוחן.ת אותו בדיוק כפי שהוא בוחן אותך.
למה זה חשוב?
כי כל מראיין רוצה לדעת שלא רק הוא בחר אותך - גם את.ה בחרת אותו.
מועמד טוב גורם למראיין להרגיש שיש פה עסקה דו-צדדית. שהוא עבר את הסינון שלך - לא רק להיפך. ושאם תבחר.י להצטרף, זה בגלל סקרנות אמיתית כלפי ההזדמנות, לא כי "לקחת כל מה שיציעו".
זה מסייע לו להרגיש בטוח יותר לגבי ההחלטה לקבל אותך.
אז איך עושים את זה?
לא חייב לחכות לסוף. ולא שואלים רק שאלות גנריות כדי לצאת ידי חובה.
הקו המנחה:
מה קריטי לך במקום עבודה?
ברגע שברור לך מה חשוב עבורך - תוכל.י לנסח שאלות שיבחנו את זה בדיוק.
הנה כמה דוגמאות:
⤶ התפתחות אישית קריטית עבורי: “תוכל.י לשתף איך נראתה התקדמות הקריירה של חברי הצוות שלך בשנים האחרונות?” “איזה סוגי תהליכי למידה או פיתוח מקצועי קיימים פה?”
⤶ תרבות ארגונית בריאה קריטית עבורי: “מה עושה לדעתך את הצוות הזה לייחודי?” “איך מתמודדים מקבלים ומתמודדים עם אי הסכמה?”
⤶ קצב עבודה בריא קריטי עבורי: “איך נראים אצלכם עומסי שיא?” “מה הציפייה לשעות עבודה בימים לחוצים?”
⤶ אישיות המנהל הישיר קריטית עבורי: “מה הנקודות שאתה גאה בהן אצל הצוות שלך?” “איך נראה יום טיפוסי מבחינת שיחות, מעקב התקדמות ו-1:1?”
הבנתם את הרעיון.
ולמה לא לשאול על תנאים?
שאלות כמו “כמה ימי חופש יש”, “האם יש עבודה היברידית”, או “מה טווח השכר” - עשויות להיות לגיטימיות רק אחרי שיש לך הצעת עבודה רשמית ביד.
בראיון - הן עלולות לשדר שהמוטיבציה שלך חומרית, או שאת.ה מתמקח.ת מוקדם מדי. כשההצעה כבר בידך - מבנה הכוח משתנה, והחברה כבר רוצה אותך. בשלב הזה, זה הזמן לשאול, להבין ולדייק תנאים. לא לפני.
בונוס לסיום:
יש שאלה אחת ששווה לשאול בסוף כל ראיון - גם אם לא הספקת לשאול אף אחת אחרת.
כתבתי עליה כאן: שאלה אחת שמשנה המון