אנחנו מגיעים לראיון ומקווים שיתרשמו מאיתנו בזכות הכישורים שלנו.
אבל האמת היא, שרוב הראיונות לא נכשלים בגלל חוסר בכישורים - אלא בגלל נורות אזהרה שאתם מדליקים אצל המראיין מבלי לשים לב.
מראיינים הם יצורים רגישים - הם מגִנים על ה"קן" שלהם, ומטבעם נוטים לחפש סיבות למה לא, יותר מאשר למה כן.
לכן, התפקיד שלכם כמרואיינים הוא לצמצם ככל האפשר את הסיכוי שתעוררו אצלם תחושות שליליות.
אז לפני שאתם שוב אומרים לעצמכם "אבל עניתי על הכול נכון!" - תעצרו רגע. ותבדקו שאתם לא שייכים לאחד מהטיפוסים הבאים:
1. המתלונן 😕
"הבוס הקודם שלי לא נתן לי מקום להתקדם."
"הכל התקדם לאט מדי - המון בירוקרטיה"
"לא האמנתי בכיוון שהחברה הולכת אליו"
המרואיין הזה חושב שכנות תשרת אותו בכל מקרה. אך במקום לשדר אמינות, הוא משדר שליליות, אי לקיחת אחריות, חוסר בגרות מקצועית - וגם מעורר חשש: "אם הוא מדבר ככה על מקום העבודה הקודם שלו - מה יגיד עלינו בעתיד?"
✅ אז מה כן לעשות?
גם אם מקום העבודה הקודם היה אסון - דבר על האתגרים שחווית כחלק מהלמידה שלך, תתמקד במה שאתה מחפש עכשיו, ותבחר ניסוחים חיוביים:
"בתפקיד הקודם הרגשתי שאני רוצה עוד, ולכן אני מחפש מקום עם צורך לאתגר אותי ברמה נוספת."
"אני חושב שאגשים את עצמי יותר במקום עם קצב ואחריות גבוהה"
"חשוב לי למצוא מקום בו ארגיש חיבור לחזון החברה"
2. הלא מוכן 😐
"מה התפקיד הזה כולל בדיוק?"
"לאיזה שוק המוצר מכוון?"
"מה תפקידך?"
יש מרואיינים שמגיעים לראיון כאילו נתקל בהם במקרה במסדרון. ללא שיעורי בית, ללא סקרנות - פשוט עוד שלב במסע שלהם למציאת עבודה. המרואיין הלא באמת מוכן, בטוח שכישוריו המקצועיים והתקשורתיים יהוו משקל משמעותי לטובתו - כשבפועל הוא לא מבין שכמו שחשוב לו שהמראיין יהיה סקרן לגביו, כך גם חשוב למראיין להבין שההזדמנות שהוא מציע מעניינת אותך במיוחד.
✅ אז מה כן לעשות?
תגיע עם שליטה בסיסית - על החברה, על המוצר, על התרבות הארגונית, על האנשים שתפגוש ועל אתגרי התפקיד, ותפגין סקרנות אותנטית ומלומדת:
"מיהם הממשקים העיקריים ומה אופי העבודה איתם?"
"מהם האתגרים המרכזיים שהמוצר חווה אל מול השוק?"
"מה חשוב לך באופן אישי?"
3. המתחמק 🕵️
"היה שם משהו אישי... לא ניכנס לזה כרגע"
"לקחתי הפסקה"
"אני גר במרכז"
זה המרואיין שלא עונה ישירות - מנסה לייפות, לטשטש או לעגל פינות. הוא בטוח שאם רק יצליח להתחמק - זה יעבור. בפועל? זה עושה בדיוק את ההפך.
מה שלא נאמר - מוחלף בדמיון של המראיין. וברוב המקרים, הדמיון נוטה לרעתך.
✅ אז מה כן לעשות?
כשמראיין שואל שאלה, הוא מצפה לתשובה לשאלתו - לא יותר, ולא פחות. התחמקות תמיד תזיק יותר מהאמת. על כן - אם נשאלת על משהו באופן מפורש, תענה. ואם התשובה עלולה לשדר מסר לא נכון, תסביר מה עומד מאחורי זה ואיך זה ישפיע לחיוב או לפחות לא לשלילה בהמשך.
"אני לא יכול להגיד שהיתה כימיה מעולה, אבל בהחלט התכשלתי בכל הנוגע להתמודדות עם אי הסכמות"
"הייתי צריך קצת זמן לטפל בעניינים אישיים, לחזק את התשתית להמשך. ועכשיו אני מרגיש שבוער בי לחזור לעניינים!"
"אני גר במודיעין, אבל אין על פודקסטים בנסיעות, וזה גם אחלה זמן כדי לסיים את היום עם אינבוקס ריק"
4. המושלם מדי 😇
"האמת? לא חשבתי על זה - נראה לי שאין משהו קריטי."
"אני מסתדר עם כולם."
"אני פרפקציוניסט"
יש מרואיינים שחושבים שהעדר חולשות יציג אותם כסופרמן. אבל מראיין מנוסה לא מחפש אדם חסר חולשות - אלא אדם שמודע לעצמו ויודע לצמוח. מודעות + עבודה העצמית היא יכולת העל!
אנושיות היא סייג לאותנטיות, שהיא סייג לאמינות.
מצג ורוד מדי זה לא אמין, זה יוצר נתק, וזה משדר או חוסר יכולת להשתפר - או חוסר מודעות לסיטואציה.
✅ אז מה כן לעשות?
תהיה מודע וכנה עם חולשותך. אל תהסס להפגין אנושיות ולתבל איתם את הראיון כשזה רלוונטי, אך תמיד תשלב גם את הדרך שבעזרתה אתה מתמודד ומשתפר בהן.
"אני תמיד מחפש דרכים כיצד לנהל את הזמן שלי טוב יותר"
"הכי קל לי עם אנשים ש... אבל קל זה לא תמיד הכי מעניין"
"להיות מודע מתי צריך להתקדם ולהתגבר על השאיפה למושלמות - זה קריטי"
5. המרוכז בקידום 👔
"כעבור כמה זמן מתקדמים בארגון?"
"אני רוצה להיות ראש צוות"
"האם אוכל לקבל אחריות ניהולית?"
שאפתנות זה מצוין - כשהיא רלוונטית. המראיין רוצה להאמין שההזדמנות שהוא מציע לך כרגע עונה על צרכיך ושאיפותיך בטווח הקצר והבינוני. כשאתה קופץ קדימה - זה נשמע כאילו אתה מחפש את הטייטל הבא ולא ממוקד בתרומה הנוכחית.
✅ אז מה כן לעשות?
דבר על שאיפות עתידיות, בפרט אם נשאלת לגביהן - אבל תוך הדגשת המחויבות, ההבנה והחשיבות של הדרך. כמו כן, ודא כי מובן ששאיפותיך נובעות מתוך מוטיבציה חיובית - רצון להשפיע ולתרום.
"אני מחפש מקום שאוכל לצמוח בו - שביצועים חזקים יביאו לקבלת אחריות נוספת."
"במידה ואוכיח את עצמי כמתאים, אני לא שולל את האפשרות להתקדם לתפקיד ניהולי בעתיד."
"מה מידת העצמאות וההשפעה של חברי הצוות?"
6. הנואש 😬
"אני גמיש בשכר"
"אני פתוח להצעות במגוון תפקידים"
"אני עושה מה שאומרים לי"
זה המרואיין שמשדר חוסר ערך, חוסר מיקוד, ולעיתים - לחץ שגורם למעסיק להתרחק.
✅ אז מה כן לעשות?
תשדר שאתה יודע מה אתה רוצה - אבל גם גמיש במידת הצורך.
"אני רוצה להאמין ששכר לא יהווה בעיה בסופו של דבר"
"אני פתוח לתפקידים מגוונים, אבל הכי מתאים לי X כי זה ממקסם את הערך שאני יכול להביא."
"חשוב לי שיהיה לי סיי, אבל ברור שהחלטות לפעמים נובעות מסט שיקולים רחב"
לקבוצה המכובדת הנ"ל מצטרפים גם הלא קשוב, המכירתי, החופר, המדקלם, הקצר, המגזים - ועוד רבים וטובים שלא עוברים.
מרואיינים נופלים לא בגלל שאין להם כישורים - אלא בגלל שהם משדרים את הסאבטקסט הלא נכון.
המראיינים מצידם ישמחו לעוט על כל סיבה לחשוד ולהפוך אותה לפסילת המועמד.
שם המשחק הוא אותנטיות מודעת, וזה אחד הדברים שאני מלמד במפגש הסימולציה.