שאלו אותי לאחרונה:
אם היית יכול לתת רק עצה אחת למחפשי עבודה - מה היא הייתה?
אז העצה הכי טובה שלי היא:
אל תקשיבו לעצות של חברים.
אני יודע שזה נשמע כמעט חצוף. אבל אחרי שנים של ליווי מחפשי עבודה, קשה לי להגיד משהו אחר.
כל כך הרבה פעמים שמעתי על "עצה" שמישהו קיבל ממישהו, ועוד לא יצא שהעצה הועילה.
למה זה כמעט תמיד לא עובד?
תעצרו רגע ותסתכלו מי בעצם מייעץ לכם:
⤶ חברים שעובדים בהייטק - אבל לא מחפשים עבודה עכשיו, ולא מבינים כמה השוק השתנה
⤶ אנשים מתחום אחר - שאין להם מושג כמה זה שונה
⤶ יועצי קריירה - שרואים את הדברים מזווית צרה או תיאורטית
⤶ מחפשי עבודה בדיוק כמוכם - וזה כבר פרדוקס מוחלט
כולם עם כוונה טובה. אף אחד לא עם תמונה מלאה.
ואז קורה הדבר הכי מסוכן
בסוף כולם:
⤶ נותנים את אותן עצות
⤶ מיישמים את אותן פעולות
⤶ ונראים בדיוק אותו דבר מול המגייס
ואז שואלים: "איך זה שרוב האנשים לא מוצאים?"
התשובה פשוטה וכואבת:
הסטטיסטיקה מתחזקת את עצמה.
רוב האנשים עושים את מה שרוב האנשים עושים - ומקבלים את התוצאה של הרוב.
אם זה מרגיש לך מוכר - אתה לא לבד
רובכם בטח מרגישים את אותו הדבר:
ניסיתי הכל. גם את זה, וגם את זה. ועדיין אני לא מבין למה אני לא מוצא.
ואז מגיע שלב הספק:
⤶ אולי זה אני
⤶ אולי זה השוק
⤶ אולי זה קשרים, ניסיון, תואר, גיל, ביבי...
אבל האמת הרבה פחות אישית.
זה קורה אצל 99% ממחפשי העבודה.
לא כי הם לא טובים. אלא כי אף אחד לא לימד אותם איך באמת יוצאים מה-99%.
מה שמבדיל את ה-1% שכן מוצאים
אין להם מזל. ואין להם "קשרים סודיים".
יש להם דבר אחד אחר:
הבנה מה באמת נדרש היום כדי להתקבל.
לא מה שכתוב באינטרנט. לא מה שחבר אמר. ולא מה שלימדו בתואר.
ברגע שמבינים את זה:
⤶ חיפוש עבודה מפסיק להיות מרדף עיוור
⤶ מפסיקים "לירות לכל הכיוונים"
⤶ ומתחילים לפעול כמו מועמד שמגייסים מחפשים
ואז זה כבר לא:
1 מול 100 מועמדים על כל משרה
אלא:
1 מול קומץ קטן שרק להם בכלל יש סיכוי
כי לרוב - אין.
שורה תחתונה
אם אתם מקשיבים לעצות שכולם מכירים - אתם מתחרים עם כולם.
ומי שמתחרה כמו כולם, מקבל תוצאה של כולם.
הדרך החוצה מה-99% לא עוברת בעוד טיפ, אלא בהבנה עמוקה של המשחק.