בועת ההייטק שהתפוצצה לפני מספר שנים לא רק הקטינה את כמות המשרות, היא שינתה את חוקי המשחק.
כמה מהטריגרים המרכזיים לפיצוץ היו:
1️⃣ הקורונה 😷
האינפלציה והריביות הפכו את הכסף ליקר יותר.
משקיעים נהיו זהירים יותר.
חברות דחו סבבי גיוס או ביצעו אותם בתנאים פחות טובים.
והלוואות הפכו לפחות אטרקטיביות.
2️⃣ ההפגנות כנגד הרפורמה 🪧
חוסר יציבות יוצר חוסר ודאות.
ומשקיעים לא אוהבים חוסר ודאות.
ראיתי מקרוב מקרים שבהם השקעות בוטלו רק בגלל התחושה הכללית בשוק.
3️⃣ המלחמה ⚔️
אי ודאות ביטחונית מעלה את רמת הסיכון, ומאטה את קצב ההשקעות.
⤶
אבל זה רק הטריגר.
הסיפור האמיתי מתחיל אחרי.
מה באמת השתנה
דרישות המשקיעים מהחברות השתנו.
היום לא מספיק לצמוח.
צריך להיות יעיל.
צריך להראות רווחיות.
צריך לייצר תוצאה.
וזה מוביל לדבר אחד:
התייעלות.
פחות כמות, יותר איכות. יותר אחריות על כל גיוס.
ומה זה אומר בפועל
חברות לא מגייסות פחות כי הן מפחדות.
הן מגייסות אחרת.
כל גיוס נבחן יותר לעומק. כל מועמד נמדד ברגישות גבוהה יותר. והסף לפסילה ירד.
⤶
ופה רוב מחפשי העבודה מפספסים.
הם חושבים שהבעיה היא כמות המשרות או שוק של מעסיקים,
אבל הבעיה היא הרף.
ומה המשמעות למועמדים
פעם היה מספיק להיות טוב או טוב מאוד.
היום זה לא מספיק.
היום צריך להיות מדויק.
לא רק כעובדה על עצמיכם,
אלא גם בדרך שבה אתם מוצגים.
קורות החיים. הלינקדאין. כישורי ההתראיינות.
הכל צריך לעבוד ביחד, כדי לעזור למגייסים לא לפספס אתכם.
כי כשהרגישות לפסול גבוהה, הטעות הקטנה הופכת להחלטה.
⤶
וזה בדיוק ההבדל.
זה לא רק שצריך להיות טוב יותר.
צריך להיראות נכון יותר.
וזו הסיבה שמה שעבד פעם כבר לא עובד
שלחתם קורות חיים כמו פעם. התכוננתם לראיונות כמו פעם. פעלתם לפי מה שעבד בעבר.
אבל השוק כבר לא שם.
לסיכום
זה לא רק פחות משרות.
זה שוק עם רף אחר.
שוק שבו מגייסים כדי להתייעל. כדי להצטיין. וכדי לעשות יותר עם פחות.
ולכן השאלה האמיתית היא לא רק:
כמה משרות יש.
השאלה היא:
האם אתם עומדים ברף החדש, או עדיין פועלים לפי חוקים והטיפים הישנים?
מי שתוהה מה גרם לבועה להתפתח מלכתחילה, מוזמנים לקרוא את המאמר שלי בנושא