מה באמת בודקים כאן?
המראיין לא רק מחמיא לך שיש לך הרבה ניסיון. הוא בודק סיכון.
כשמועמד נראה מנוסה מדי לתפקיד, עולות שאלות: האם הוא באמת רוצה את התפקיד, האם ישתעמם מהר, האם ירגיש שהתפקיד קטן עליו, האם ינסה לנהל מעל המנהל, והאם יעזוב ברגע שתגיע הצעה בכירה יותר.
זו לא שאלה על להקטין את עצמך. זו שאלה על להסביר למה הניסיון הגבוה שלך יכול להיות יתרון בתפקיד הזה בלי להפוך לאיום.
טעות נפוצה
הטעות הנפוצה היא להישמע כאילו את/ה מוכן/ה להתפשר.
טעות נוספת היא להיעלב מהשאלה או להתווכח איתה.
טעות שלישית היא להבטיח הבטחות ריקות: לא אשתעמם, אין לי אגו, אני אשאר הרבה זמן.
איך נכון לענות?
כדאי לענות דרך בחירה מודעת, לא דרך התפשרות.
- הכרה בכך שהשאלה מובנת.
- הסבר למה התפקיד מתאים לשלב הנוכחי שלך.
- מה מושך אותך דווקא בתפקיד הזה.
- איך הניסיון שלך יכול לתת ערך בלי ליצור איום או חוסר התאמה.
- איך את/ה מתכוון/ת להשתלב במסגרת התפקיד כפי שהיא.
תשובה חזקה משדרת: 'אני מבין/ה למה הניסיון שלי מעלה שאלה, אבל הבחירה שלי בתפקיד הזה מודעת. אני לא מגיע/ה כדי להתפשר, אלא כי יש כאן חיבור אמיתי בין מה שהתפקיד צריך לבין הערך שאני יכול/ה להביא.'
דוגמה לתשובה טובה
אני מבין/ה למה זה יכול להיראות ככה. מה שמעניין אותי כאן הוא השילוב בין ___ לבין ___, וגם האפשרות להיות קרוב/ה יותר לעשייה עצמה ולא רק לניהול או לתיאום מלמעלה. אני חושב/ת שהניסיון שלי יכול להיות יתרון דווקא בתפקיד הזה, כי הוא מאפשר לי להבין מהר יותר הקשרים, לזהות סיכונים מוקדם, לעבוד טוב עם ממשקים, ולהביא שיקול דעת שנבנה מתפקידים קודמים. יחד עם זאת, אני מבין/ה שזה התפקיד שעליו אני מתראיין/ת, ואני לא מגיע/ה כדי לעקוף את המבנה או לשנות את גבולות האחריות מהיום הראשון. מבחינתי השאלה היא לא רק אם התפקיד קטן או גדול ביחס לטייטלים קודמים, אלא האם יש בו עבודה משמעותית, ערך אמיתי והתאמה טובה לשלב המקצועי הנוכחי שלי. ממה שהבנתי עד עכשיו, יש כאן חיבור כזה.