מה באמת בודקים כאן?
המראיין בודק איך את/ה מתנהל/ת כשיש חיכוך אמיתי עם אדם אחר בעבודה.
זו שאלה על בגרות, תקשורת, שליטה רגשית, יכולת להפריד בין אדם לבעיה, והיכולת להמשיך לעבוד בצורה מקצועית גם כשלא הכול זורם חלק.
המטרה היא לא להציג עולם בלי קונפליקטים, אלא להראות איך את/ה מנהל/ת אותם.
טעות נפוצה
הטעות הנפוצה היא להפוך את הסיפור להאשמה של הצד השני: הוא לא עשה, היא הייתה קשה, אי אפשר היה לעבוד איתו.
טעות אחרת היא לבחור קונפליקט קטן מדי וחסר משמעות.
גם להגיד 'אני לא נכנס/ת לקונפליקטים' לא בהכרח נשמע בוגר; לפעמים זה נשמע כמו הימנעות משיחות חשובות.
איך נכון לענות?
כדאי לבחור דוגמה שבה היה חיכוך אמיתי, אבל כזה שנוהל בצורה מקצועית ולא הפך למאבק אישי.
- מה היה הקונפליקט.
- למה הוא נוצר.
- מה היה החלק שלך בסיטואציה.
- איך ניהלת את השיחה או המצב.
- מה הבנת מהצד השני.
- מה השתנה בעקבות זה, גם אם הקונפליקט לא נפתר לגמרי.
לא כל קונפליקט נפתר לגמרי. לפעמים תוצאה טובה היא שהצלחתם לעבוד טוב יותר, להבהיר גבולות, לצמצם חיכוך או להעביר החלטה בצורה מסודרת.
תשובה חזקה משדרת: 'אני לא מחפש/ת קונפליקטים, אבל כשיש חיכוך אני יודע/ת לנהל אותו בצורה עניינית.'
דוגמה לתשובה טובה
בתפקיד קודם היה לי קונפליקט עם חבר צוות סביב חלוקת אחריות בפרויקט. אני הרגשתי שחלק מהמשימות נופלות עליי בלי שזה הוגדר בצורה ברורה, והוא הרגיש שאני מתערב/ת יותר מדי בתחום שלו. בהתחלה זה יצר מתח בינינו, אבל במקום לתת לזה להמשיך, הצעתי שנשב ונעשה רגע סדר. בשיחה הבנתי שחלק מהבעיה היה שלא הגדרנו מספיק ברור מי אחראי על מה, וכל אחד פירש את המצב אחרת. לא הייתי אומר/ת שזה פתר לגמרי את כל פערי הסגנון בינינו, אבל זה כן הוריד הרבה מתח, יצר חלוקת אחריות ברורה יותר, ואפשר לנו להמשיך לעבוד יחד בצורה מקצועית. מבחינתי זה היה שיעור חשוב בזה שקונפליקט לא תמיד צריך להיעלם לגמרי כדי להיות מנוהל טוב.