מה באמת בודקים כאן?
המראיין בודק מודעות עצמית, בגרות ויכולת לדבר על נקודת שיפור בלי להתגונן ובלי לפגוע בהתאמה לתפקיד.
זו לא שאלה שמחפשת וידוי דרמטי. היא בודקת האם את/ה מכיר/ה את עצמך מספיק כדי לנהל את נקודות התורפה שלך.
טעות נפוצה
הטעות הנפוצה היא לתת חולשה מזויפת: 'אני פרפקציוניסט/ית' או 'אני עובד/ת קשה מדי'.
טעות הפוכה היא לבחור חולשה שפוגעת ישירות בליבת התפקיד.
גם תשובה מתנצלת מדי מחלישה את המועמד.
איך נכון לענות?
כדאי לבחור חולשה אמיתית, אבל כזו שאפשר לנהל ושאינה מפרקת את התאמתך לתפקיד.
- מה החולשה.
- מתי היא מופיעה.
- מה את/ה עושה כדי לנהל אותה.
- איזה שיפור כבר קרה.
תשובה חזקה משדרת: 'אני מכיר/ה את נקודת השיפור שלי, והיא לא מנהלת אותי.'
דוגמה לתשובה טובה
אחת החולשות שלי היא שלפעמים בתחילת משימה אני רוצה להבין הרבה פרטים לפני שאני מתקדם/ת. זה יכול להיות יתרון כשצריך לדייק, אבל במצבים מסוימים זה עלול לעכב התחלה. עם הזמן למדתי להפריד בין מה שחייבים לדעת כדי להתחיל לבין מה שאפשר ללמוד תוך כדי. היום אני מנסה להגדיר לעצמי מהר יותר מה רמת המידע המספיקה לשלב הראשון, ואז להתקדם בצורה מבוקרת.