מה באמת בודקים כאן?
המראיין בודק איך את/ה מתנהל/ת במציאות לא אידיאלית.
זו שאלה על תעדוף, תקשורת, אחריות וניהול ציפיות כשאי אפשר לעשות הכול.
טעות נפוצה
הטעות הנפוצה היא להציג את הפתרון כ'עבדתי יותר קשה'.
טעות אחרת היא להפוך את התשובה לתלונה על מחסור במשאבים או תכנון לקוי של הארגון.
איך נכון לענות?
כדאי להראות שהבנת את הפער בין המשימות למשאבים, ואז ניהלת אותו.
- מה היה העומס או המחסור.
- מה היה הכי חשוב להשיג.
- איך תיעדפת.
- מה תקשרת למנהל או לממשקים.
- מה נדחה, קוצץ או הוגדר מחדש.
- מה הייתה התוצאה.
תשובה חזקה משדרת: 'כשאי אפשר לעשות הכול, אני יודע/ת לנהל את המציאות ולא רק לסבול אותה.'
דוגמה לתשובה טובה
בתפקיד קודם הייתה תקופה שבה היו יותר משימות ממה שהצוות יכול היה לבצע בזמן סביר. במקום לנסות לעשות הכול במקביל, עצרתי ומיפיתי מה קריטי, מה תלוי בנו, ומה אפשר לדחות בלי לפגוע בעיקר. הצפתי את הפער למנהל עם המלצה לסדר עדיפויות, ותיאמנו ציפיות מול הממשקים. חלק מהדברים קיבלו גרסה מצומצמת יותר וחלק נדחו. זה לא היה אידיאלי, אבל זה אפשר לנו להתקדם בדברים החשובים בלי ליצור הבטחות שלא אפשר היה לעמוד בהן.