מה באמת בודקים כאן?
המראיין בודק את היחס שלך לכישלון, לא רק את הפעולות שעשית אחריו.
הניסוח 'איך זה הרגיש' חשוב, כי הוא בודק האם התוצאה באמת הייתה חשובה לך, והאם את/ה יודע/ת לעבד אכזבה בלי לקרוס ובלי לברוח להסברים.
טעות נפוצה
הטעות הנפוצה היא לקפוץ מיד לתירוצים או ל'מה למדתי' בלי להכיר באכזבה.
טעות אחרת היא לבחור יעד לא משמעותי, כך שאין באמת מה ללמוד עליך.
איך נכון לענות?
כדאי לתת מקום גם לרגש וגם לניתוח המקצועי.
- מה היה היעד ולמה הוא היה חשוב.
- מה קרה בפועל.
- איך זה הרגיש.
- איך הפרדת בין האכזבה האישית לבין הניתוח המקצועי.
- מה שינית בעקבות זה.
תשובה חזקה משדרת: 'אני אכפת לי מתוצאות, אבל אני יודע/ת להפוך אכזבה להבנה טובה יותר.'
דוגמה לתשובה טובה
בתפקיד קודם היה יעד שהיה חשוב לי מאוד לעמוד בו, כי הוא השפיע על כמה אנשים ותהליכים סביבי. בסוף לא הגענו לתוצאה שרצינו, וזה היה מתסכל. לקח לי רגע להפריד בין האכזבה האישית לבין הניתוח המקצועי, כי בהתחלה הרגשתי שפשוט לא עמדתי בסטנדרט שהצבתי לעצמי. אחרי זה בדקתי מה באמת קרה, וראיתי שחלק מהבעיה היה שלא זיהינו מספיק מוקדם פער במשאבים ובזמן. מאז אני מקפיד/ה להציף סיכונים מוקדם יותר, גם כשהייתי מעדיף/ה להאמין שאפשר להספיק הכול.